הערכת פרוייקטים דומה לגשש – אתה שולח אותו קדימה, לצדדים ולכל הכיוונים על מנת לאסוף מידע שיסייע לקבל החלטות להמשך הדרך.
שמי ארי נוימן, אני גר בגליל. למדתי ביולוגיה וזואולוגיה בתואר ראשון ושני, וחינוך בתואר שלישי. אני עוסק בהערכת פרוייקטים ותכניות (Project Evaluation) למעלה מ 20 שנים ומשמש כמנהל עמית ב "מובנים – צוות הערכה".
בלוג זה עוסק בהערכה בכלל ובהערכת פרוייקטים ותכניות בפרט, ונראה לי שעל מנת להתחיל את הכתיבה בו, חשוב לענות על שתי שאלות: למה חשוב להעריך פרוייקטים ותכניות? ו למה לכתוב על זה בלוג?
(אולי אפשר לשאול גם שאלה ראשונית יותר- מה זה הערכת פרוייקטים ותכניות, אבל אני מניח שהקורא מכיר את המושג, ואולי, אם יהיה צורך, אקדיש את אחד הפוסטים הבאים לשאלה הזו).
למה חשוב להעריך פרוייקטים (או למה לקיים תהליך הערכה מסודר)?
כתשובה לשאלה הזו אני מעוניין להעלות שני טיעונים:
טיעון מספר 1:
– הערכה מספקת מידע חיוני – הובלה של פרוייקט כלשהו ללא הערכה דומה לנהיגה בעיניים קשורות – הרבה מידע חשוב לצורך קבלת החלטות והתקדמות חסר!
– הערכה מספקת תובנות – היא מסייעת להתבונן על תהליכים, לעצב אותם בזמן אמת ולהפיק מהם לקחים לתהליכים עתידיים.
לכן חשוב לקיים הערכה – הערכה היא כלי ניהולי חשוב – למי שמנהל את זמנו הפרטי, או את משק הבית או צוות עבודה, או חברה גדולה שמעסיקה מאות עובדים…
טיעון מספר 2:
– הערכה היא תהליך של מחקר יישומי השואב את תקפותו ועוצמתו גם מתהליך מחקרי מסודר המאפשר לעמוד מאחורי תוצאות ההערכה.
– לעיתים קרובות מתקבלות החלטות על בסיס הערכה אינטואיטיבית. במצב כזה קיים קושי לעמוד מאחורי תוצאות ההערכה מאחר והערכה אינטואיטיבית אינה בוחנת באופן שיטתי את סיבת ההערכה ומטרותיה, את כלי ההערכה, את אוכלוסיית המחקר את תקפות הממצאים ואת משמעותם.
– לתוצאות ההערכה יש השלכות חשובות ולעיתים אף הרות גורל על אנשים, ארגונים ותהליכים.
לכן חשוב שתהליך הערכה יהיה מסודר, מובנה ומושכל!
על מנת שנוכל לעמוד מאחורי ממצאי ההערכה, מסקנותיה והמלצותיה, ולתכנן את מעשינו על בסיסה, חשוב לעבור מהערכה אינטואיטיבית להערכה מובנית.
חשוב לבחון באופן שיטתי את סיבת ההערכה ומטרותיה, את כלי ההערכה, את אוכלוסיית המחקר את תקפות הממצאים ואת משמעותם (וגורמים נוספים עליהם נדון בעתיד) גם בשלב תכנון ההערכה, גם בשלב הביצוע וגם בשלב הגשת המסקנות וההמלצות.
אבל המעבר מפעולה אינטואיטיבית לפעולה מושכלת אינו פשוט והוא כרוך לעיתים בהתנגדויות. אני יודע זאת על בשרי.
הפעם הראשונה שנתקלתי בהערכה כפרופסיה הייתה לפני ? שנים, כשהייתי חלק מצוות שעסק בהובלת פרוייקט שינוי במערכת החינוך. בפרוייקט זה הוצמדה לי הערכה. אני חייב להודות שבהתחלה היה לי קשה שמישהו ילווה את עבודתי יתבונן בי מקרוב, יבחן באופן שיטתי את המטרות שלי, את דרכי הפעולה, את התוצאות… אבל כבר במפגשים הראשונים עם המעריך הרגשתי שאת מקום ההתנגדות מחליפים סקרנות ועניין – הרגשתי שעומד לרשותי, לצורך ניהול, כלי עבודה מחקרי שהפוטנציאל בו עצום!
ההתבוננות המושכלת, המידע שעלה מן ההערכה לצורך קבלת החלטות, התובנות שעלו לגבי עצמי ולגבי הפרוייקט והשיח המפרה עם המעריך, כל אלו גרמו לכך שעד מהרה הייתי "מכור" לתהליך.
משם המעבר ללמידה, הוראה ועיסוק בהערכה היה ברור ומתבקש עבורי … והנה אני כאן היום.
ואולי כאן טמונה גם התשובה לשאלה השנייה: למה לכתוב על זה בלוג?
עבורי, מטרתו של הבלוג היא לשתף כמובן בהגדרות, במושגים, במבנה של תהליך ההערכה עצמו, בשיטות, מודלים וכו', אבל גם בחוויה, בהתלבטויות, במשמעויות, בקשר בין מעריך ומוערך, בדילמות אתיות ועוד.
חשוב לי לשתף בנושאים הללו בין היתר כדי לקדם את תרבות ההערכה, שעבורי היא תרבות של התבוננות מושכלת על המציאות, של אחריותיות למעשים שכל אחד מאיתנו עושה, ושל התקדמות ושיפור הנשענים על מידע רלוונטי ותהליכי קבלת החלטות.
עוד משהו חשוב – בינתיים אין כאן מקום לתגובות אבל מי שמעוניין להגיב, מוזמן לשלוח את התגובה למייל שלי ואני אשתדל לענות. כמו כן מי שרוצה לקבל הודעה על עדכון בבלוג מוזמן לשלוח הודעה לאותו מייל.
ובסוף נקודה למחשבה – המילה הערכה (Evaluation) מקורה בעברית בשורש "ערך" (Value), אך היא מתארת גם אומדן (Assessment), וגם ביטוי של יוקרה וכבוד (Appreciation).
להתראות,
ארי