ההערכה הינה פרופסיה צעירה שעברה גלגולים רבים בעשורים האחרונים.
בשנת 1989 כתבו גובה ולינקולן* על ארבע דורות בהערכה.
הדור הראשון נקרא "דור המדידה". לדור זה אפשר לשייך מבחנים למיניהם (פסיכומטרי, בגרות, מבחנים פסיכולוגיים שונים ועוד). בתהליך הערכה זה המעריכים אינם מתערבים כלל, אלא צופים בתוצר הסופי ומנתחים אותו בעזרת קריטריונים אחידים.
הדורות הבאים הם "דור התיאור" ודור השיפוט". המעריכים בדורות אילו כבר מוסרים תיאור של המתרחש ולא רק תוצאת התהליך. כאן נכנס המושג של הערכה מעצבת, המתייחסת לתהליך ולא רק הערכה מסכמת כפי שנהגו בדור הראשון. המעריכים אף מתערבים חלקית בתהליך בכך שהם מסייעים לפתח את מטרות התהליך.
הדור הרביעי והאחרון (בינתיים) נקרא "הדור הקונסטרוקטיביסטי". זהו דור המפרש את הממצאים באופן סובייקטיבי לחלוטין. דור זה נוקט בגישה הרלטיביסטית, ומניח כי אין אמת מוחלטת ואין מציאות אובייקטיבית. כל ממצא ותופעה הינם בעלי משמעות רק בתוך ההקשר המלא ממנו הם באים.
בדור הרביעי קיימות גישות שונות, ואחת מהן היא גישת ההערכה המשתפת (Participatory Evaluation). הערכה משתפת כשמה כן היא, משתפת את הלקוח בכל שלבי ההערכה. הלקוח משפיע על ההערכה וההערכה משפיעה על הלקוח. הלקוח הוא חלק מעיצוב תהליך ההערכה. בכך מנסים המעריכים להבטיח רלוונטיות של תהליך ההערכה וסיכויי יישום גדולים יותר.
המעבר של המעריכים מכסא ה"שופט האובייקטיבי" בדור הראשון לכסא ה"נווט המעורב" בדור הרביעי הינו מעבר ברוח הזמן שלנו, רוח העידן הפוסטמודרני. מעבר זה מסמן ויתור על הניסיון של המעריך להיות משמעותי על ידי ייצוג של אמת מוחלטת. במקום זאת המעריך מנסה להיות משמעותי על ידי הבניה של מציאות רלוונטית ללקוח, בשיתוף עימו.
הגישה המשתפת מגדילה את הסיכוי לכך שיעשה שימוש במסקנות והמלצות ההערכה שכן הלקוח הינו חלק מתהליך העיצוב זה (אולי נדבר בעתיד על שימוש בהערכה יותר בהרחבה), אבל לפעמים מזמינים אותנו המעריכים לתת גם מידע תיאורי, שיפוטי ולהוציא מסקנות והמלצות מוחלטות ולא יחסיות – מבקשים אותנו להיכנס לנעלי הדורות הקודמים.
האם אפשר? האם צריך?
לדעתי, הערכה היא בראש וראשונה מקצוע של מתן שירות והמעריך הוא בראש וראשונה נותן שירות.
כאיש מקצוע, חשוב שיבין מהו השירות אותו מבקש הלקוח שלו. חשוב גם שיסביר ללקוח מהם היתרונות והחסרונות של השירות אותו הוא מבקש… ואח"כ חשוב שייתן את השירות הזה, וכן, לדעתי אנחנו, המעריכים, צריכים להיות גמישים מספיק כדי לתת שירותים מכל ארבע הדורות!
להתראות,
ארי
* הכתוב כאן מבוסס בין היתר על:
מור, מ. (1993) "הדור הרביעי של ההערכה" הד החינוך, 11.12-13.
Guba, E. G. & Lincoln, Y. S. (1989) Fourth generation evaluation. Sage Publication.