מחשבות על הערכה

הערכת פרוייקטים דומה לגשש – אתה שולח אותו קדימה, לצדדים ולכל הכיוונים על מנת לאסוף מידע שיסייע לקבל החלטות להמשך הדרך.שמי ארי נוימן, אני גר בגליל. למדתי ביולוגיה וזואולוגיה בתואר ראשון ושני, וחינוך בתואר שלישי. אני עוסק בהערכת פרוייקטים ותכניות (Project Evaluation) למעלה מ 20 שנים ומשמש כמנהל עמית ב

ההערכה הינה פרופסיה צעירה שעברה גלגולים רבים בעשורים האחרונים.בשנת 1989 כתבו גובה ולינקולן* על ארבע דורות בהערכה.הדור הראשון נקרא "דור המדידה". לדור זה אפשר לשייך מבחנים למיניהם (פסיכומטרי, בגרות, מבחנים פסיכולוגיים שונים ועוד). בתהליך הערכה זה המעריכים אינם מתערבים כלל, אלא צופים בתוצר הסופי ומנתחים אותו בעזרת קריטריונים אחידים.הדורות הבאים

האם לבצע הערכה איכותנית או כמותית? זו שאלה שניצבת בפני מעריכים ולקוחות המזמינים הערכה גם יחד. השאלה הזו מקורה ב"קרב ענקים" המתרחש בעשורים האחרונים בזירה המחקרית בכלל ובתחום ההערכה (או המחקר היישומי) גם כן, בין הפרדיגמה הפוזיטיביסטית לפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. הפרדיגמה הפוזיטיביסטית, אשר ממנה נגזר המחקר הכמותי, הייתה שלטת במחקר עד אמצע

לקוחות הערכה רבים מבקשים לבחון את תוצאות הפרוייקט המוערך. הם מעוניינים לבחון מה קרה בעקבות הפעלת הפרוייקט.קיימות שתי גישות מרכזיות לבחינת תוצאות: הערכה התלויה במטרות (goal oriented evaluation) וכזו שאינה תלויה במטרות (goal free evaluation). הערכה שתלויה במטרות מניחה כי יש קשר בין מטרות הפרוייקט ותוצאותיו. הערכה כזו מבקשת לבחון האם

תהליך ההערכה כולל, בין היתר, איסוף מידע בעזרת כלי מחקר מדעיים.מהם הכלים הללו? מה היתרונות והחסרונות של כל אחד? מתי לבחור באיזה כלי?…ובכן, בצורה מאד כללית ההערכה עושה שימוש בארבע קטיגוריות של כלים: ראיון, שאלון, ניתוח מסמכים ותצפית. בכל אחת מן הקטגוריות הללו קיימים סעיפים נוספים (למשל יש ראיון מובנה,