הערכת פרויקטים | מובנים צוות הערכה | הערכה איכותנית או כמותית

הערכה איכותנית או כמותית

 < חזרה לרשימה

האם לבצע הערכה איכותנית או כמותית? זו שאלה שניצבת בפני מעריכים ולקוחות המזמינים הערכה גם יחד. השאלה הזו מקורה ב"קרב ענקים" המתרחש בעשורים האחרונים בזירה המחקרית בכלל ובתחום ההערכה (או המחקר היישומי) גם כן, בין הפרדיגמה הפוזיטיביסטית לפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית.

הפרדיגמה הפוזיטיביסטית, אשר ממנה נגזר המחקר הכמותי, הייתה שלטת במחקר עד אמצע המאה העשרים. בקיצור נמרץ היא מניחה כי קיימת אמת אחת מדעית הניתנת למדידה בכלים מדוייקים, ופועלת במנגנון של פירוק המציאות לחלקים, ניסוח השערות לגבי חלקים אילו, ולאחר מכן אישוש או הפרכה של ההשערות בעזרת ניסויים. מתוך אוסף ההשערות המוכחות והמופרכות נבנית תמונת העולם, אשר הולכת ומתקרבת ל"תיאור האחד האמיתי" אודות העולם.

הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית, אשר ממנה נגזר המחקר האיכותני,הולכת וצוברת תאוצה מאז אמצע המאה העשרים בקרב חוקרים כאלטרנטיבה לפרגידמה הפוזיטיביסטית. היא מתאפיינת ביחסה ההוליסטי לתופעות ומניחה שהמציאות כפי שאנו מכירים אותה הינה תוצר של קשרי גומלין בין כל מרכיבי התופעה וכן בינם לבין החוקר. ולכן חשוב לנסות ולשמור על מורכבות התופעה, ולהבינה בזכות מורכבות זו. מחקר איכותני יכול לסייע לנו לא רק לאשש או להפריך השערות, אלא גם לפתח השערות לגבי המציאות

מאחר והפרדיגמות הללו הפוכות זו לזו במובנים רבים, בחירת הפרדיגמה גוזרת את תהליך המחקר, הכלים והניתוח.

אז במה לבחור?
כוחו של המחקר האיכותני הוא ביכולתו להתבונן על תופעה בכללותה ולכן ביכולתו לספק תובנות ולייצר השערות ותיאוריות לגבי המציאות. מחקר כזה דורש משאבי מחקר רבים ולכן לא מתאים לבחינת תופעה בקרב מספר רב של נבדקים.
לעומתו, כוחו של המחקר הכמותי הוא ביכולתו לבחון השערה בקרב מספר רב של נבדקים, אך ללא השערה לגבי התופעה אין אפשרות לבצע מחקר כזה.

במובנים רבים מחקר איכותני ומחקר כמותי משלימים זה את זה. מחקר איכותני מספק השערות ומחקר כמותי מאפשר לנו לבדוק את מידת נכונותן. מחקר כמותי מצביע על תופעות ומחקר איכותני מסייע לנו להסביר אותן. ולכן אולי לא צריך לשאול "במה לבחור" אלא "מהו השילוב הנכון בין מחקר איכותני ומחקר כמותי"? שילוב כזה יכול להיות כמובן שונה בין פרוייקטים שונים.

אפשר להשוות את תהליך ההערכה לתהליך של היכרות עם שטח חדש. היכרות כזו כוללת סריקה של פני השטח, אך כוללת גם קידוחי עומק במקומות מסויימים, לבחינה מעמיקה יותר של הרכב הקרקע. כאשר מחברים בין ממצאי סריקת השטח וממצאי קידוחי העומק אפשר לקבל תמונה עשירה ורלוונטית של השטח החדש.
כך גם בהערכה – חיבור המידע המתקבל ממחקר איכותני וזה המתקבל ממחקר כמותי מסייע לקבל תמונה עשירה ורלוונטית ולכן, לדעתי, במקרים רבים כדאי לבנות מערך הערכה העושה שימוש בשני הכלים ובשתי הגישות. מערך מחקר כזה נקרא "מחקר מעורב" או "mixed method research".

מחקר כזה מאפשר לנו לפתח השערות וגם לאשש או להפריך אותן.

מעריכים המתכננים מהלך הערכה יכולים לבחון את השאלה "מהו המינון המתאים בין מחקר כמותי ואיכותני?" ולקוחות הערכה יכולים לבחון את מהלך ההערכה המוצע לכם בין היתר על ידי השאלה האם הוא כולל שילוב בין שתי הגישות, ואם כן באיזה אופן.

להתראות,
ארי

לא כל מה שניתן להעריך ראוי להערכה
              ולא כל מה שראוי להעריך ניתן להערכה *
                                                 
* תרגום חפשי של משפט מאת אלברט אינשטיין

   

 

rinan11@gmail.com | טלפון: 052-8743194 |